Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Metsi'a
Daf 115a
לָמָּה חוֹזְרִין וּמְמַשְׁכְּנִין? שֶׁלֹּא תְּהֵא שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ, וְלֹא יֵעָשֶׂה מִטַּלְטְלִין אֵצֶל בָּנָיו.
Traduction
why does one go back and take the collateral again, as the creditor must anyway restore it to the debtor the following day? The Gemara replies: Any loan that is secured by collateral is not canceled by the Sabbatical Year, in contrast to other debts, which are canceled. Therefore, this ensures that the Sabbatical Year should not cancel it. And an additional reason is so that the collateral should not become movable property in the possession of his children, as one generally cannot claim such items from orphans to pay for their father’s debt.
Rachi non traduit
למה חוזרין וממשכנין. הרי עליו להחזיר לו למחר:
שלא תהא שביעית משמטתו. דלהוי משכונו בידו והמלוה על המשכון אינו משמט:
ולא יעשה מטלטלין אצל בניו. שלא ימות בעוד המשכון מוחזר לו ויהא מטלטלין אצל בניו:
טַעְמָא דַּהֲדַר וּמַשְׁכְּנֵיהּ, הָא לָא הֲדַר וּמַשְׁכְּנֵיהּ – לָא!
Traduction
The Gemara infers: The reason these exceptions apply is that he goes back and takes it as collateral; but if he did not go back and take it as collateral, these exceptions do not apply. This baraita therefore contradicts the opinion of Rabbi Yoḥanan, who held that the initial seizing of collateral is sufficient to grant the creditor full rights to it.
Rachi non traduit
טעמא דהדר משכניה. שהיה בידו כשמת לוה:
אָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָא: וְלָאו תָּרוֹצֵי קָא מְתָרְצַתְּ לַהּ? תָּרֵיץ הָכִי: וְכִי מֵאַחַר שֶׁמַּחְזִירִין לָמָּה מְמַשְׁכְּנִין מֵעִיקָּרָא – שֶׁלֹּא תְּהֵא שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ, וְלֹא יֵעָשֶׂה מִטַּלְטְלִין אֵצֶל בָּנָיו.
Traduction
Rav Adda bar Mattana said: And did you not resolve this baraita once already by adjusting its wording slightly? Answer it by changing its formulation again in this manner: And since one must return the collateral, why does one take collateral at the outset? It is done so that the Sabbatical Year should not cancel the debt, and so that it should not become movable property in the possession of his children. This version is in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan, as it teaches that one who has taken collateral even on a single occasion may confiscate it from the debtor’s heirs.
Rachi non traduit
למה ממשכנין מעיקרא. דבר שעליו להחזיר מה מועיל לו:
שלא תהא שביעית משמטתו וכו'. דמדמשכניה קנייה וכי מהדר ליה הוה פקדון גביה:
Tossefoth non traduit
למה ממשכנין מעיקרא. הקשה ה''ר אלחנן ולמה חוזרים וממשכנין וי''ל כדי שלא יוכל הלוה לכפור וגם ימהר לפרוע חובו ולבקש מעות כי מתבייש שבכל יום ויום יחזירו משכונו ומ''מ לא רצה הגמרא לתרץ כן כשאומר למה ממשכנו מעיקרא דעדיפא מיניה משני ליה:
תָּנוּ רַבָּנַן: ''לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ''. לְבֵיתוֹ אִי אַתָּה נִכְנָס, אֲבָל אַתָּה נִכְנָס לְבֵיתוֹ שֶׁל עָרֵב. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ''לְקַח בִּגְדוֹ כִּי עָרַב זָר וְגוֹ'''.
Traduction
§ The Sages taught: The verse states: ''When you lend your neighbor any manner of loan, you shall not go into his house to take his collateral'' (Deuteronomy 24:10). This verse indicates that you may not enter his house, but you may enter the house of a guarantor to take collateral from him. And similarly it states: ''Take his garment that is a surety for a stranger'' (Proverbs 20:16).
וְאוֹמֵר: ''בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ. נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ. עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ לֵךְ הִתְרַפֵּס וּרְהַב רֵעֶיךָ''.
Traduction
And it further states with regard to the same issue: ''My son, if you are a guarantor for your neighbor, if you have struck your hands for a stranger, you are ensnared by the words of your mouth; you are caught by the words of your mouth. Do this, now, my son, and deliver yourself, when you have come into the hand of your friend; go humble yourself and strengthen your friend'' (Proverbs 6:1–3).
Rachi non traduit
בני אם ערבת לרעך או אם נוקשת באמרי פיך. שהוניתו בדברים:
עשה זאת והנצל. התרפס יד אם ערבת ואם לא ערבת אלא נוקשת באונאת דברים רהב רעיך הרבה עליו רעים לבקש מחילה:
אִם מָמוֹן יֵשׁ לוֹ בְּיָדֶךָ – הַתֵּר לוֹ פִּיסַּת יָד, וְאִם לָאו – הַרְבֵּה עָלָיו רֵעִים.
Traduction
This passage in Proverbs is interpreted as follows: The phrase ''You are snared by the words of your mouth'' is referring to a guarantor who obligated himself to pay or one who upset his friend with his comments. In such a case, one should do the following: If he has money in your hand, ''go humble yourself [hitrapes],'' which is expounded as: Release for him the palm of your hand [hatter lo pissat yad] to give him his money. And if it is not money that you owe him, but rather you have ''become ensnared by the words of your mouth'' and owe him an apology for a personal slight, gather together many neighbors through which to seek his forgiveness.
Rachi non traduit
אם ממון יש לו בידך. אם נעשה לו ערב ואם נוקשת בדברים רהב רעיך:
לְצַד שֵׁנִי – לְבֵיתוֹ אִי אַתָּה נִכְנָס, אֲבָל אַתָּה נִכְנָס לִשְׂכַר כַּתָּף, לִשְׂכַר חַמָּר, לִשְׂכַר פּוּנְדָּק, לִשְׂכַר דְּיוֹקְנָאוֹת. יָכוֹל אֲפִילּוּ זְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''מַשַּׁאת מְאוּמָה''.
Traduction
The verse ''When you lend your neighbor any manner of loan, you shall not go into his house to take his collateral'' can be interpreted in a different direction, i.e., in another manner: You may not enter his house to take collateral for the loan, but if he owes wages, you may enter and take collateral for a porter’s wages, for a donkey driver’s wages, for an innkeeper’s payment, or for the wages for one who made drawings [diyokanaot] for him. One might have thought that this applies even if the one owed the money establishes it as a loan for the one who owes the money after he was already liable for such payment. Therefore, the verse states: ''Any manner of loan'' (Deuteronomy 24:10), which demonstrates that once the debt has been converted into a loan, it is like any other loan, and therefore one may not take collateral against the debtor’s will.
Rachi non traduit
לצד שני. כמו דבר אחר:
לביתו. של לוה במלוה אי אתה נכנס אבל אתה נכנס למשכנו חוב אחר שאינה מלוה:
שכר פונדק. השכיר לו פונדק:
דיוקנאות. צר לו צורות בביתו בשכר:
מַתְנִי' אַלְמָנָה, בֵּין שֶׁהִיא עֲנִיָּיה בֵּין שֶׁהִיא עֲשִׁירָה – אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה''.
Traduction
MISHNA: With regard to a widow, whether she is poor or whether she is wealthy, one may not take collateral from her, as it is stated: ''And you may not take the garment of a widow as collateral'' (Deuteronomy 24:17).
Tossefoth non traduit
אלמנה בין שהיא ענייה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה. וא''ת אמאי לא פריך מהכא לשמואל דמשמע הא אחרים ממשכנין וליכא למימר דהאי אין ממשכנין דהיינו אין מנתחין הא אחרים מנתחין דהא לא תחבול כתיב דמשמע בבית ומנלן לאסור ניתוח דמדרבנן ליכא למיגזר בשליח ב''ד גזירה שמא יכנס בביתו דבשליח ב''ד ליכא למיגזר מדשרי בעלמא לנתח ולא גזרינן ואין סברא לגזור באלמנה יותר משום דאית בה תרי לאוין וי''ל דלכך לא פריך ממתניתין דהכא משום דאיכא למידחי אין ממשכנין אותה משום לאו דלא תחבול הא אחרים לית בהו האי לאו לכך עדיפא ליה למיפרך מברייתא ור''ש דקאמר בגמ' עשירה ממשכנין אותה איכא למימר נמי דסבר כשמואל וממשכנין היינו מנתחין דלדידיה ענייה דקאמר אין ממשכנין אותה היינו אין מנתחין דטעמא דאתה משיאה שם רע בשכנותיה שייך אפילו בניתוח והא דכתב רחמנא לא תחבול ולא כתיב לא תנתח היינו כדי לחייב על משכון שני לאוין אבל קשה דאי סבר ר''ש כשמואל ולא שרי בעשירה אלא ניתוח ות''ק שרי ניתוח בין בעשירה בין בענייה א''כ מחמיר ר''ש יותר מת''ק ולשון הברייתא משמע שבא להקל ולהתיר בעשירה מה שאסר ת''ק לכך נראה דר''ש לית ליה דשמואל ומתיר למשכן עשירה ושאר בני אדם וה''מ למפרך שפיר לשמואל מר''ש אלא דלא איירי ר''ש במתני' אלא בבריית' ושפיר פריך מברייתא אחריתי ועוד נראה לפרש דלכ''ע לא יחבול ריחים ולא תחבול בגד אלמנה אתא קרא לאסור בה ניתוח דשרי בעלמא והא דאפקיה בלשון חבלה ולא בלשון ניתוח כדי לעבור במשכון בשני לאוין ולהכי לעיל כי אקשינן מינייהו לשמואל איצטריך לשנויי לעבור בשני לאוין ולא קאמר לאסור ניתוח משום דהוה קשה ליה אמאי אפקיה בלשון חבלה ואע''ג דאיצטריך לשני לאוין לשמואל מ''מ מיסתבר דעיקר קרא אתא לאסור ניתוח דשרי בעלמא ולא ללאו יתירא לחוד והשתא לא קשה לשמואל מידי מפלוגתא דרבי יהודה ור''ש דהשתא אין ממשכנין אותה היינו אין מנתחין אותה ולהכי לא פריך מיניה דפשיטא דכי היכי דמשנינן לא ימשכננו אלא בב''ד לא ינתחנו דה''נ איכא לשנויי הכא ופי' זה נראה עיקר דאסור גם לשמואל ניתוח אפי' בכלים שעושין בהן אוכל נפש דלפי' קמא דלא אתא לשמואל אלא ללאו יתירא ולא לאסור ניתוח לא אתי שפיר דלמאן דפליג עליה נראה דבריחים ורכב אסור אפי' ניתוח דכיון דשליח ב''ד בדברים אחרים מותר אפילו למשכן ובריחים ורכב אסור ה''ה אפילו ניתוח דשרי בעלמא אפילו למלוה דאסור בריחים ורכב דמיסתבר לאסור כל משכונה שמישכן בשוה אבל לשמואל שאינו מתיר למשכן לשליח ב''ד בדברים אחרים אלא ניתוח יש לנו לומר דבריחים ורכב נמי דוקא משכון הוא דאסור כמו שכתוב ולא ניתוח ונמצא ששמואל דמשמע דבא להחמיר מיקל יותר לענין ריחים ורכב שמתיר לנתח ומאן דפליג עליה אסר כדפרישית:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: אַלְמָנָה, בֵּין שֶׁהִיא עֲנִיָּיה בֵּין שֶׁהִיא עֲשִׁירָה – אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
Traduction
GEMARA: The Sages taught: With regard to a widow, whether she is poor or whether she is wealthy, one may not take collateral from her. This is the statement of Rabbi Yehuda.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עֲשִׁירָה – מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ, עֲנִיָּיה – אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ. שֶׁאַתָּה חַיָּיב לְהַחֲזִיר לַהּ, וְאַתָּה מַשִּׂיאָהּ שֵׁם רַע בִּשְׁכֵנוֹתֶיהָ.
Traduction
Rabbi Shimon says: With regard to a wealthy widow, one may take collateral from her. But with regard to a poor widow, one may not take collateral from her, because you are obligated to return it to her, in accordance with the halakha that the collateral of a poor person must be returned to him whenever he needs it. And since you will be entering every day to return the collateral to her, you will thereby give her a bad name among her neighbors, as they will suspect her of developing an inappropriate relationship with you. By contrast, in the case of a wealthy widow, since there is no obligation to return her collateral, it is permitted to take collateral from her.
Rachi non traduit
משיאה שם רע. שאתה יוצא ונכנס אצלה שחרית וערבית:
לְמֵימְרָא דְּרַבִּי יְהוּדָה לָא דָּרֵישׁ טַעְמָא דִקְרָא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן דָּרֵישׁ טַעְמָא דִקְרָא? וְהָא אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לְהוּ.
Traduction
The Gemara asks: Is this to say that Rabbi Yehuda does not interpret the rationale behind the mitzva in the verse and draw halakhic conclusions based on that interpretation, and Rabbi Shimon does interpret the rationale behind the mitzva in the verse? But haven’t we heard them holding the reverse opinions elsewhere?
דְּתַנְיָא: ''וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים'', רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מַרְבֶּה הוּא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ מְסִירוֹת אֶת לִבּוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַחַת וְהִיא מְסִירָה אֶת לִבּוֹ, הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ''וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים'' – אֲפִילּוּ כַּאֲבִיגַיִל!
Traduction
As it is taught in a mishna (Sanhedrin 21a) concerning the mitzvot of a king: ''And he should not multiply wives for himself, that his heart not turn away'' (Deuteronomy 17:17). Rabbi Yehuda says: He may accumulate many wives for himself, provided that they are not like those who turn his heart from reverence for God. Rabbi Shimon says: Even one who turns his heart away, he should not marry her. If so, why is it stated: ''He shall not multiply wives for himself''? This teaches that even with regard to wives like Abigail, who was righteous and prevented David from sin (see I Samuel chapter 25), he is forbidden to have many. In this case, Rabbi Shimon does not interpret the rationale of the verse, while Rabbi Yehuda does interpret its rationale.
לְעוֹלָם רַבִּי יְהוּדָה לָא דָּרֵישׁ טַעְמָא דִקְרָא, וְשָׁאנֵי הָכָא, דִּמְפָרֵשׁ קְרָא ''וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר''. מַאי טַעְמָא ''לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים'' – מִשּׁוּם דְּ''לֹא יָסוּר''.
Traduction
The Gemara answers: Actually, Rabbi Yehuda does not generally interpret the rationale of the verse, and it is different here, with regard to a king, as the verse itself specifies the reason: ''And he should not multiply wives for himself, that his heart not turn away.'' What is the reason that he may not multiply wives for himself? It is because he must ensure that his heart will not turn away.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מִכְּדֵי בְּעָלְמָא דָּרְשִׁינַן טַעְמָא דִקְרָא, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ''לֹא יַרְבֶּה'', וְלָא בָּעֵינַן ''לֹא יָסוּר''! וַאֲנָא יָדַעְנָא: מַאי טַעְמָא ''לֹא יַרְבֶּה'' – מִשּׁוּם דְּ''לֹא יָסוּר''. ''לֹא יָסוּר'' דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? אֲפִילּוּ אַחַת וּמְסִירָה אֶת לִבּוֹ – הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה.
Traduction
And Rabbi Shimon maintains: Since we generally interpret the rationale in the verse, there is no need for the verse itself to supply the rationale for the prohibition. Let the Merciful One state: ''He may not multiply,'' and we do not need the Torah to add ''that his heart not turn away,'' and I would already know the answer to the question: What is the reason that he may not accumulate many wives? It is because of the concern that his heart not turn away. If so, why do I need the phrase ''His heart not turn away'' that the Merciful One writes? It must certainly be necessary in order to increase the scope of the prohibition: Even if there is one woman who turns his heart away, he may not marry her. Therefore, the verse includes two halakhot: A general stricture against a king’s marrying too many women, and a further halakha that a king may not marry even one woman who will lead him astray.
Rachi non traduit
מכדי בעלמא דריש טעמא דקרא. אע''ג דלא מפרש טעמא כדאוקימנא גבי חובל:
מַתְנִי' הַחוֹבֵל אֶת הָרֵיחַיִם – עוֹבֵר מִשּׁוּם לֹא תַעֲשֶׂה, וְחַיָּיב מִשּׁוּם שְׁנֵי כֵּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ''לֹא יַחֲבֹל רֵיחַיִם וָרָכֶב''. וְלֹא רֵיחַיִם וָרֶכֶב בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ אוֹכֶל נֶפֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל''.
Traduction
MISHNA: One who takes a millstone as collateral violates a prohibition, and he is liable for taking two vessels, i.e., both millstones in the pair, as it is stated: ''He shall not take the lower or upper millstone as collateral'' (Deuteronomy 24:6). The tanna adds: Not only did the Sages say that it is prohibited to take the lower or upper millstone as collateral, but they also said that one may not take anything that people use in the preparation of food [okhel nefesh], as it is stated: ''For he takes a man’s life [nefesh] as collateral'' (Deuteronomy 24:6).
Rachi non traduit
מתני' משום שני כלים. העליונה רכב והתחתונה ריחים:
Tossefoth non traduit
וחייב משום ב' כלים. פי' אפילו בהתראה אחת אם חבל בפעם אחת ריחים ורכב והתרו בו משום לא יחבול ריחים ורכב לוקה שתים דאי בשתי התראות אפי' ריחים וריחים חייב כדאמר גבי נזיר (מכות דף כא.) אמרו לו אל תשתה אל תשתה חייב על כל אחד ואחד ואין לומר לעולם איירי בשתי התראות וקא משמע לן דריחים ורכב אינם כלי אחד שלא להתחייב אלא עד שיחבול שניהם דא''כ ה''ל למיתני החובל ריחים או רכב בלא תעשה כו' ותו לא אלא ודאי אתא לאשמועינן דבהתראה אחת חייב שתים וכן משמע בהדיא בגמ' דחייב שתים בריחים ורכב בהתראה אחת דאמר רב הונא חבל ריחים ורכב לוקה ג' והיינו בהתראה אחת דאי בשתי התראות לוקה שתים על הריחים ושתים על הרכב וכיון דבהתראה אחת איירי א''כ חייב שתים דקתני היינו שתי מלקיות ותימה דהיכי לקי והא חשיב לה בגמרא (דף קטז.) לאו הניתק לעשה מדאמר ליה אביי זיל אהדר וכי תימא דמש''ה א''ל לאהדורי דכל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני הא אביי גופיה קאמר בפ''ק דתמורה (דף ד:) דאי עביד מהני ואין לומר דהאי דלקי היינו כגון ששבר הריחים ואת הרכב דשוב אינו ניתק לעשה שאינו יכול להחזיר הריחים ולהכי לקי כדאמרינן בפרק שילוח הקן (חולין דף קמא.) דאם הרג את האם שוב לא חשיב ניתק לעשה ולקי הא ליכא למימר דשאני הכא כיון דמפסיד בחובו כנגד הריחים הרי כאילו החזיר הריחים עצמו והוי לעולם ניתק לעשה כדאמר בפרק בתרא דמכות (דף טז.) אהשבת העבוט דהוי ניתק לעשה אפילו נאבד לו העבוט משום דכיון דאיתיה בתשלומין לא לקי ועוד דלא משכחינן במכות ביטלו ולא ביטלו בשום לאו הניתק לעשה כמו בשילוח הקן ובפאה שלא הפריש ואכל הכל ואם הלאו דחבלת ריחים חשיב ניתק לעשה ואם שיבר לוקה ה''ל למיחשבי' נמי התם וע''ק דהיכי חשיב ליה אביי ניתק לעשה הא לא אשכחן דנתקו הכתוב כדאשכחן גבי השבת העבוט דלא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו דהתם ודאי נתקו הכתוב דכתיב השב תשיב מ''מ אפי' משכנו באיסור ולהכי חשיב בפרק בתרא דמכות (שם) לאו הניתק לעשה וי''ל דטעמא דאביי דא''ל לאהדורי משום דאי עביד לא מהני כיון שהיה שוגג שאם היה יודע שהוא אסור לא היה חובלו והוה ליה זכייה בטעות וחוזרת:
גְּמָ' אָמַר רַב הוּנָא: חָבַל רֵיחַיִם – לוֹקֶה שְׁתַּיִם: מִשּׁוּם ''רֵיחַיִם'', וּמִשּׁוּם ''כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל''. רֵיחַיִם וָרֶכֶב – לוֹקֶה שָׁלֹשׁ: מִשּׁוּם ''רֵיחַיִם'', ''וָרֶכֶב'', וּמִשּׁוּם ''כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל''.
Traduction
GEMARA: Rav Huna says: One who took a lower millstone as collateral is flogged with two sets of lashes: One set is due to violating the prohibition of taking the lower millstone as collateral, and the second is due to: ''For he takes a man’s life as collateral,'' since he took an item used in the preparation of food. If he took the lower and upper millstone, he is flogged with three sets of lashes: Two sets are due to violating the prohibitions of taking a lower millstone and an upper millstone as collateral, and the third is due to violating the prohibition: ''For he takes a man’s life as collateral.''
וְרַב יְהוּדָה אָמַר: חָבַל רֵיחַיִם – לוֹקֶה אַחַת, וְרֶכֶב – לוֹקֶה אַחַת, רֵיחַיִם וָרֶכֶב – לוֹקֶה שְׁתַּיִם. ''כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל'' –
Traduction
And Rav Yehuda says: If he took a lower millstone as collateral he is flogged with one set of lashes, if he took an upper millstone he is flogged with one set of lashes, and if he took both the lower and upper millstones together as collateral he is flogged with two sets of lashes. With regard to the verse: ''For he takes a man’s life as collateral,''
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source